שאלות חיתום וקורונה

אוקטובר 2020 מאת מורלי דורי

הנחיות רשות שוק ההון ביחס לשאלות חיתום לקורונה. 

ב-1 לאוקטובר השנה הוציא ראש הרשות, ד"ר משה ברקת, מכתב לגופים מוסדיים ובו עדכון הנחיות שניתנו בחודש מרץ השנה על ידו ביחס לאפשרות שאילת שאלות בנושא הקורונה בתהליך החיתום. מעניין לבחון הנחיה זו בראי הוראות החוק המוכרות לנו והפרקטיקה הנהוגה בתחום הביטוח מזה עשרות ואף מאות שנים. עקרון הגילוי הוא אחד מ-6 עקרונות הביטוח הידועים.

תהליך החיתום המסורתי בתחומי הביטוח השונים טומן בחובו שיח משמעותי ביותר בין המבטחת למבוטח הפוטנציאלי. תהליך זה של שאילת תשובות ומתן תשובות הוא זה שיקבע בסופו של דבר את הכיסוי הביטוחי.

חוק חוזה הביטוח (להלן: "החוק")  מחיל על המבוטח והמבטחת חובות ביחס לתהליך החיתום:

על המבטחת

על המבוטח

השאלות יהיו ברורות וספציפיות

לתת תשובה כנה

השאלות יהיו קשורות לעניין מהותי שיש בו כדי להשפיע על חברת הביטוח לערוך את הביטוח

לתת תשובה מלאה

השאלות לא יהיו גורפות

החוק גם מחיל הוראות מפורשות לתוצאות של אי גילוי מצד המבוטח בהכירו בחשיבות המידע שנותן המבוטח למבטחת כדרך היחידה להכריע את עמדתו של המבטחת ביחס לתנאי הביטוח המוצעים למבוטח. תילי תלים של פרשנויות ופסיקות ניתנו בנושא הגילוי. מצד אחד טענות של מבוטחים ביחס להוגנות או רלוונטיות ניסוח השאלות על ידי המבטחת ומצד שני טענות המבטחים ביחס לגילוי מלא ובמועד מצד המבוטח. זהו אחד הנושאים העיקריים המשמש אבן מחלוקת בין מבטחות למבוטחים. במכתב הרשות המוזכר לעיל בנוגע לשאלות קורונה דורש ברקת כי השאלות ביחס לנושא הקורונה יהיו:

הוגנות

לא יצרו אפליה פסולה בין מבוטחים

לא ימנעו נגישות לביטוח לאוכלוסיות רחבות

במכתבה זה של רשות שוק ההון ניתנות דוגמאות לשאלות ראויות ולשאלות פסולות. נבחן שתי דוגמאות שנותנת הרשות ונסביר:

שאלה ראויה - האם אושפזת עקב מחלת קורונה?

זוהי שאלה הוגנת- למבוטח יש מידע מדויק לגביה והוא יכול להשיב תשובה מלאה וכנה.
זו אינה שאלה גורפת המתייחסת למכלול של נסיבות בשאלה אחת.
כמו כן, יש בתשובה לשאלה זו כדי להשפיע על המבטחת, מאחר וידוע כבר היום כי חלק מהחולים אשר אושפזו עקב מחלת הקורונה סובלים מבעיות רפואיות נוספות גם לאחר החלמתם ולכן יכולה להצביע על סיכון ביטוחי גבוה יותר.
גם במידה ותיווצר אפליה בתנאי הביטוח בין המאושפזים ללא מאושפזים, אפליה זו נתמכת בסיבה ברורה ולכן אינה פסולה.
ולקריטריון השלישי – אוכלוסיית המאושפזים עקב קורונה אינה רחבה (כמובן ביחס לכלל האוכלוסייה המבוטחת, תודה לאל, בשלב זה).

שאלה פסולה - האם הנך נשא של נגיף הקורונה?

נראה שהשאלה אינה הוגנת – רוב האזרחים במדינת ישראל לא יכולים לדעת בכל רגע נתון האם הם נשאים או לא. כבר ידוע כי חולים רבים הם א-סימפטומטיים ולכן לא יכולים לדעת שהם נשאים של המחלה. כמו כן, השאלה אינה מתייחסת לנקודת זמן מסוימת אלא כללית.
בנוסף, שאלה זו יכולה לגרום לאפלייה פסולה בין מבוטחים – נראה פסול שלא לקבל לביטוח על בסיס שאלה זו, בשל חוסר היכולת של המבוטח לבסס את התשובה.
ולאבן הבוחן השלישית – מדובר באוכלוסייה רחבה שאף קשה לאמוד את גודלה – של נשאים – כלומר חולים א-סימפטומטיים בקורונה.
בהערת אגב אישית אומר שהשאלה פסולה גם מאחר והיא כתובה בלשון זכר בלבד. שפה מייצרת תודעה ולכן חשוב להקפיד לנסח את השאלות בשפה שאינה מג'ונדרת.

נראה כי ההבחנה המעניינת מכולם היא ההבחנה שעשתה רשות שוק ההון ביחס לנגישות הביטוח לאוכלוסיות רחבות. בתנאי זה מסמנת הרשות למבטחות כי היא מצפה כי חברות הביטוח יתנו מענה לחשיפות שהן רלוונטיות לחלקים נרחבים באוכלוסייה. מצד אחד, נראה כי הדרישה של הרשות לגיטימית, מאחר והיא מצפה שחברות הביטוח יתנו מענה לחשיפות רוחביות לסיכון. מן הצד השני, לאורך ההיסטוריה הכלכלית של ה-100 שנים האחרונות לפחות, חברות הביטוח המסחריות לא ביטחו סיכונים קטסטרופליים אשר יכולים להכריע אוכלוסייה שלמה.

השאלה אלו סיכונים קטסטרופליים יבוטחו על ידי המדינה ואלו יבוטחו על ידי חברות הביטוח המסורתיות היא שאלה ישנה ומוכרת שהתשובה אליה משתנה בין מדינה למדינה. חברות הביטוח המסחריות, בניגוד למדינה, חייבות לתמוך את הסיכונים המבוטחים על ידן בביטוח משנה, ולכן במידה ולא יוכלו לרכוש ביטוח משנה לסיכון קטסטרופלי משמעותי, המדינה תצטרך לבטחו.

הקורונה הוא סיכון חדש ורמת ההיכרות וההבנה של הסיכון כרגע עדיין רחוקות מלהיות משביעות רצון. גם לא ברור איזה הסדרי ביטוח משנה ניתן יהיה לרכוש לסיכונים אלו. יהיה מעניין לראות איזה מנגנון ביטוחים תייצר המדינה ביחס לסיכוני קורונה בהמשך. נושא זה נמצא באחריות הרגולציה, במקרה הזה, רשות שוק ההון. מאמר מעניין של מנכ"ל מארש העולמית בסוגיה מעניינת זו המטרידה את עולם הביטוח באשר הוא, ניתן לקרוא כאן.

אין ספק שנושא ניסוח השאלות ביחס לקורונה הינו נושא סבוך מבחינה משפטית ומציב אתגר רב למבטחות. לא רק בשל העובדה שנוסח השאלות צריך להיות בהתאם להוראות הרגולציה, אלא שבסופו של דבר צריך לזכור את הוראות חוק חוזה הביטוח – השאלות חייבות להיות רלוונטיות לסיכון. מאחר ובנושא הקורונה רב הנסתר הגלוי, לא ברור עדיין באופן מלא מהן השאלות הרלוונטיות שכדאי לשאול…

ונסיים בשאלה עתידנית גדולה הרבה יותר – הטרנספורמציה הדיגיטלית אשר עוברת על ענף הביטוח תביא לתהליכי חיתום מבוססים על ביג דאטה, אשר חברות הביטוח יאספו מקורות רבים ושונים. איך תגן הרשות על המבוטחים מפני שימוש של המבטחות במידע הרב בצורה לא הוגנת? האם בכלל יתכן שימוש הוגן של מבטחות בביג דאטה כדי לערוך חיתום?

יהיה מעניין. הישארו איתנו כדי לעקוב איך הרגולציה והמבטחות יתמדדו עם הטכנולוגיה.

ניתן לעיין במכתב הרשות מיום 1 לאוקטובר 2020 המוזכר במאמר זה במערכת חיפוש הרגולציה של PIL. לכניסה למערכת.
דילוג לתוכן