האבולוציה של הארגון והעובד

מגפת הקורונה עוררה אילוצים רבים סביב מבנה עולם התעסוקה והותירה אחריה משמעויות רבות בעניין.

הלחץ וחוסר הוודאות ששררו בתחילת המגפה בליווי סגרים רבים שהשביתו את כלל משקי העולם, הציבו עסקים רבים בצומת בה נאלצו לבחור האם להשקיע בניסיון להתאמות עסקיות בהתאם למצב או לספוג הפסדים שאף עלולים להוביל לסגירה.

הבחירה בביצוע התאמות עסקיות על מנת להתמודד עם אתגרי המגפה הצריכה מטעם ארגונים רבים שלא היו ערוכים לכך מוטיבציה, חדשנות ותשתיות כלכליות וטכנולוגיות רבות, במרווח זמן קצר מאוד.

ג'ייקוב מורגן חזה תהליכים אלו ברב המכר "The future of work" שכתב כבר בשנת 2014, בו מתואר התהליך האבולוציוני של הארגון בכלל ושל העובד בפרט, תהליך שאותו ניתן היה לראות בהאצה אודות מגפת הקורונה העולמית.

בתרשים האבולוציה הארגונית, מתאר מורגן את מבנם של ארגונים בעתיד לעומת העבר וגורס כי בעתיד אלו יהיו מסוגלים להסתגל לשינויים בצורה מהירה לעומת הסתגלות איטית ויהיו ממוקדי חדשנות מכל מקום ובכל זמן לעומת חדשנות מחלקתית ונישתית.

בנוסף, המגמה תצעד לקראת שימוש בשירותי הענן לאחסון המידע הנצבר במקום שימוש בכלים ידניים וכי הלמידה בארגון תלך לקראת דמוקרטיזציה של למידה בניגוד ללמידה תוך ארגונית מצומצמת ומוגבלת.

כמו כן, טוען כי המיקוד יהיה בשגשוג הארגון יותר מאשר הסתכלות על רווחים נטו. למעשה, מציג מורגן בתרשים זה כי הגישה והמנטליות הארגונית תשתנה באופן ניכר מהתפיסות השמרניות שרווחו בעבר.

האבולוציה של העובד מתוארת בתהליך דומה בו משווה גם במקרה זה בין העבר לעתיד המסתמן.

בעוד שבעבר עובדים שמרו מידע לעצמם, העובדים בעתיד ישתפו בידע המצטבר, יסתמכו על תקשורת בפלטפורמות טכנולוגיות ויהיה ביכולתם של כל עובד ועובדת להשתמש בכלים טכנולוגיים להרחבת הידע המקצועי שלהם.

בנוסף, ההישענות על טכנולוגיה תסיר את התלות במשרדי החברה ותאפשר לכל עובד ועובדת לעבוד מכל מקום, וכן בכל זמן כך שמסגרת שעות העבודה הידועה 9:00-17:00 מתערערת.

כל אלו משפרים באופן ניכר את רווחת העובד ובכך מתאפשר מיקוד בתוצרי הארגון ולא במשאביו.

התהליכים האבולוציוניים שמתאר מורגן ברמת הארגון והן ברמת העובד הינם תהליכים שמסתמנים מכוחה של הטכנולוגיה והקידמה וקיבלו תנופה משמעותית גם בגופים פיננסיים- חברות ביטוח, בנקים, קרנות.

המהפכה הטכנולוגית אשר משפיעה מאד על המידע שיש בידי הלקוח ועל התחרות מצד פינטקים ואינשורטקים. מבחן המציאות הוכיח את יעילות התהליכים הללו עם כניסתה של הקורונה לחיינו מאחר שזו זירזה את הופעתם.

גם בנקים וחברות ביטוח בעולם אימצו את העבודה מרחוק בתקופת הקורונה ונראה כי חלק גדול ממנה עומד להישאר. הטמעת טכנולוגיות ענן במוסדות פיננסיים, היא תהליך שהחל רק ב3-5 שנים אחרונות והוא קיבל תאוצה מהירה בתקופת הקורונה וישפיע מאד על שיטות העבודה במוסדות פיננסיים.

הפלטפורמה של PIL לניהול ציות על גבי דאטה גנרי בענן במודל SAAS מבוסס על אבולוציה זו. הפלטפורמה היא טכנולוגיה לשיתוף וניהול הידע הנצבר בארגון בתחום הרגולציה והציות עבור מוסדות פיננסיים.

מערכת החיפוש החכמה בשילוב מערכות הצ'קליסט המתקדמות והאפשרות לקשר את הדאטה למסמכי הארגון ומשימות העובד מאפשר לכלל העוסקים במלאכה סדר וארגון ברמה הגבוהה ביותר ומקטין את רמת החשיפה והסיכון שבהפרת רגולציה. הידע הרלוונטי ברגולציה יונגש למנהלים רבים בארגון ויתבסס על דאטה גנרי שמתוחזק על ידי PIL במיקור חוץ עבור גופים רבים ולכן הדאטה עצמו ילך וישתפר כל הזמן.

העתיד כבר כאן. הראשונים המאמצים אותו לא רק מובילים חדשנות ויוצרים את המציאות החדשה, הם גם המשפיעים מכל על התצורה החדשה הזו, בהיותם לקוחות ראשונים. המוסדות הפיננסיים אשר מאמצים ראשונים כלים טכנולוגיים אלו יזכו ביתרון יחסי גדול מאד על פני המתחרים בזמן קצר ביותר.

למידע נוסף בדף הלינקדאין של ג'ייקוב מורגן

דילוג לתוכן